 |
| GCI – מרכזים גמולוגים |
|
הערכת יהלומים ●
מיון יהלומים ●
הערכת תכשיטים ●
הערכת אבני חן ●
קורסים בגמולוגיה
קורסים ליהלומים ואבני חן ●
קורסים לתכשיטים ●
קורסים ליהלומי גלם
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
בדיקת צבע ביהלומים
מאת: יהודה יקר G.G. GIA ובן ציון מנשה
לאחרונה הופנו למכון הגמולוגי שאלות לגבי בדיקת צבע היהלום, כגון: באיזה כיוון יש לבדוק את היהלומים? האם יש לבדוק את האבן במבט מהכתר? במבט מקביל לרונדיסט? במבט ניצב לפוויליון? או במבט מכיוון העוקץ?
על תהליך בדיקת צבע היהלום משפיעים מספר פרמטרים:
1. עין הבודק- על כל רגישויותיה
2. תנאי התאורה באזור הבדיקה
3. והאבן הנבדקת
1. עין הבודק – הגורם האנושי
עין האדם רגישה במידה כזאת שכמעט כל דבר משפיע על האופן שבה אנו רואים דברים. אשר על כן, עלינו לתת לעין להתרגל לתאורה שבאזור בדיקת האבן, לדאוג לרקע לבן בלתי מבריק, להימנע מבדיקות במצב של עייפות, לזכור את השפעתו של מצב רוחנו ולנטרל את השפעתם של צבעים עזים באזור הבדיקה.
2. תנאי התאורה
בדיקת צבע האבן נעשית כאשר התאורה היא תאורה סטנדרטית ללא UV.
טמפרטורת האור היא תכונה של האור הנראה ויש לה השלכות על האור אותו העין האנושית קולטת.
טמפרטורת האור מוגדרת כהשוואת הכרומטיות1 של האור לקרינת גוף שחור2 אידיאלי.
הטמפרטורה נמדדת במעלות קלווין כלומר . ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר ( (>5500 K כך האור הנראה "קר" יותר ונוטה לכוון הצבע הכחול וככל שהטמפרטורה נמוכה יותר ( (<2700 האור נקרא "חם" ונוטה לכוון האדום והצהוב. לדוגמא: טמפרטורת להבת גפרור היא (1700 K) ואילו טמפרטורת אור יום היא (K 5500) . כשאנו בודקים יהלום נעדיף אור "ניטראלי", כלומר לא חם מדי ולא קר מדי, כי אז נקבל גוונים צהובים ואדומים או כחולים בהתאם.
הנורות הפלורוסנטיות המשמשות לזיהוי צבע ביהלומים הם נורות בעלות טמפרטורה
(CW-Cool White) 4000 K (או CD-Cool daylight ) K6000-6500 .
1. ישנם מספר שיטות לצורך הגדרת כרומטיות של אור בהן מתוארת עוצמת האור, וקטור המיקום שלו בסקאלת הצבע או אורך הגל של הצבע. בין השיטות הקיימות RGB (יחסים בין אדום,ירוק וכחול) CMYK (ציאן , מג'נטה , צהוב ושחור) משמש בדרך כלל להפרדת צבעים בדפוס.
2. גוף שחור אידיאלי מוגדר בפיסיקה כגוף שסופג את כל הקרינה שמגיעה אליו וגם לא משקף קרינה. בטמפרטורת החדר הגוף יהיה בלתי נראה כי הוא לא יחזיר אור בתחום הנראה אלה באינפרא אדום וכלה באולטרה סגול. זהו חוק שמצא הפיסיקאי מקס פלאנק המתאר קרינת ספקטרום כפונקציה של הטמפרטורה בכל אורך גל.
3. האבן הנבדקת
מטרתו של הליטוש האידיאלי של טולקובסקי הינה ליצור מצב בו כמות האור החוזרת אל עיני המתבונן היא מרבית – TOTAL INTERNAL REFLECTION. החזרי האור "מפריעים" לנו לראות את הצבע באבן (צבע הגוף) ולפיכך לא ניתן לראות את צבעו של היהלום במבט מלמעלה.
לעומת זאת – על מנת שאבן תוגדר FANCY COLOR יש צורך לראות את הצבע במבט מלמעלה.
מבט מכיוון העוקץ אינו מאפשר החזרי אור מתוך האבן.
כאשר האבן מונחת עם הלוח כלפי מטה וכיוון ההתבוננות הינו מהעוקץ, רוב האור המגיע אל האבן מותז לצדדים – כלומר, האור אינו חודר לאבן ואינו חוזר לכיווננו.
כמו כן, גם צורת ליטוש האבן גורמת לאבן להפגין גוון / צבע שונה מכיווני הסתכלות שונים. נוכחותם של תכלילים / פגמים הלכודים באבן עלולים אף הם לגרום לגוון באבן ולפיכך לקבוע דרגת צבע שאינה מתארת נכונה את צבע האבן.
בדיקת צבע האבן נעשית על יד הגמולוגים במצב בו היהלום מונח עם הלוח כלפי מטה, כיוון ההסתכלות הוא מקביל לרונדיסט ובניצב לפוויליון ובתאורה סטנדרטית ללא UV אשר מגיעה מכיוון מעלה.
בעת בדיקת הצבע עלינו להתייחס לכמות הצבע ומידת הרוויה של הצבע באבן. הבדיקה הינה בדיקה השוואתית, אחד ליד השני בין אבן המסטר לאבן הנבדקת. למעשה, אנו מתארים את צבע האבן בסקלה המתחילה בחסר צבע D ומתקדמת אל עבר תחום הצהוב. דרגת צבע גבוהה יותר פירושה נוכחות רבה יותר של צבע צהוב באבן – עד Z. במידה וכמות הצבע באבן הינה מעבר ל – Z אזי נכנסת האבן לקטגוריה של צבעים מיוחדים – FANCY COLORS.
על מנת לדרג את צבעי הפנסי יש צורך בתאורה סטנדרטית כאשר כיוון ההתבוננות בקביעת הצבע הינו מבט מלמעלה (FACE UP).
יש לזכור שבסופו של יום, היהלום המלוטש ימצא את דרכו להיות משובץ בתכשיט כזה או אחר ואנו נצפה בו במבט מכיוון הכתר. גם בשלב זה תורם השיבוץ עצמו, לרבות אופן השיבוץ וצבע המתכת, לגוונים שונים כתוצאה מאפקט "חיסור הצבע" או "הוספת צבע".
סיכום דבר:
בדיקת צבע היהלום דורשת מיומנות מקצועית וידע, הקפדה על תנאי תאורה והתבוננות על האבן הנבדקת כאשר היא הפוכה (מונחת כלפי מטה) בכיוון מקביל לרונדיסט וניצב לפוויליון.
|
|
|
|
|
